אנפילקסיס

אנפילקסיס

אנפילקסיס הנו מצב רפואי דחוף – תגובה אלרגית כללית המערבת מספר מערכות בגוף ועלולה לגרום  לקשיי נשימה חמורים, לאיבוד הכרה ואף למוות.

אנפילקסיס עלול להופיע לאחר חשיפה לאלרגן: מזון, תרופה, ארס דבורים וצרעות או גומי טבעי.

אנפילקסיס יכול לקרות מיד אחרי החשיפה או מספר שעות לאחר מכן ולכן, אם קרתה חשיפה יש להמשיך ולהיות במעקב גם אם אין תגובה מיידית.

המזונות השכיחים הגורמים לאלרגיה בילדים הינם: חלב, ביצים, בוטנים, שומשום ואגוזים.

המזונות השכיחים במבוגרים הינם: אגוזים, בוטנים, דגים ופירות ים.

מנגנון:

בחשיפה ראשונה לאלרגן נוצרים כנגדו נוגדנים מסוג IgE הנמצאים צמודים לקרום תאים הנקראים תאי פיטום. בחשיפה חוזרת האלרגן יקשר לנוגדנים שעל פני התאים. מהתאים משתחררים חומרים כימיים שגורמים להפעלת מרכיבים נוספים במערכת החיסון. חומרים כימיים אלה וביניהם ההיסטמין, יכולים להשפיע מקומית על מערכות שונות בגוף כמו העור ומערכת הנשימה.

כשמשתחררות כמויות גדולות של מתווכים, התגובה עשויה להתרחש ברקמות ובאיברים רבים, וזו התגובה האלרגית הכללית – אנפילקסיס.

תסמינים וסימנים:

התופעות האופייניות לתגובה אנפילקטית  עלולות להתפתח במהירות תוך דקות ולערב  את מערכות הגוף השונות:

עור: תפרחת, נפיחות ובצקת, גרד.

אף: עיטוש, נזלת מימית.

דרכי עיכול: בחילה, כאב בטן עויתי, הקאה, שלשול.

לוע: תחושת צריבה בלוע, הפרעה בבליעה, צרידות, שינוי בקול, כחכוח.

מערכת הנשימה: שעול, קוצר נשימה, צפצופים.
לב: דופק חלש, ערפול הכרה, התעלפות, חיורון או הכחלה.

תסמינים נוספים: תחושת חרדה, כאב ראש, תחושת כאב או לחץ בחזה.

חשוב לציין שתגובת האנפילקסיס לא בהכרח מסתמנת בכל התסמינים שצוינו לעיל.

ב25% מהמקרים תתכן השנות התסמינים כעבור מספר שעות.

טיפול:

הטיפול הטוב ביותר הנו מניעה. כל אדם שעבר תגובה אנפילקטית נמצא בסיכון לתגובה אנפילקטית חוזרת. הסובלים מאסטמה ורגישות למזון נמצאים בסיכון לתגובה מסכנת חיים.

בחשד לחשיפה למזון האלרגני יש לזהות מידית סימני תגובה אנפילקטית, להשתמש במזרק אדרנלין אוטמטי (Epi-pen) ולנהוג על פי תוכנית פעולה למצב חרום (מצורפת).
האדרנלין פועל במהירות וגורם לעליית לחץ הדם, להרחבת הסימפונות ולירידת הנפיחויות (הבצקות).

מהירות הטיפול קריטית במקרים אלה. הזרקה מהירה של אדרנלין עשויה להציל חיים ולמנוע סיבוכים מיותרים. אחרי שהוזרק האפיפן יש להזעיק סיוע רפואי או לפנות את החולה לחדר מיון. משך השפעת האדרנלין בגוף הינו כ- 20 דקות.

בבית החולים ינתן טיפול נוסף בהתאם לצורך: עירוי נוזלים, תרופות אנטי-היסטמיניות, סטרואידים, חמצן ומרחיבי סמפונות בשאיפה לריאות.

אם אין התאוששות מיידית תנתן מנה נוספת של אדרנלין ובמצב של שוק אנפילקטי – גם טיפול תומך ללב ולמערכת הנשימה.

חובה להשגיח על החולה כמה שעות לפחות – גם במקרים הקלים – עד להתאוששותו המוחלטת, וכן לוודא את אי-הישנותן של התופעות. במקרים קשים המטופל יאושפז.

מניעת תגובות אנפילקטיות למזון:

כאמור תגובה אנפילקטית היא תגובה קשה ומהירה העלולה להתרחש במקום בו לא ניתן להגיש עזרה מידית ואופטימלית לנפגע. אופיה הבלתי צפוי של התגובה מחייב להקדיש מאמצים ניכרים למניעתה:

  1. יש להימנע לחלוטין מאכילת מזון שקיימת רגישות אנפילקטית כלפיו כולל מוצרים מאותו מזון.
  2. יש לבדוק בקפדנות תויות ורשימות תכולה של כל מרכיבי המזון ולהמנע ממזונות שאינם מסומנים.
  3. יש לשאת באופן קבוע מזרק אדרנלין אוטומטי ולדאוג לחדש מרשם כשפגה תפוגתו.
  4. מומלץ להדריך ילדים מעל גיל 12 לשימוש עצמי במזרק, בגילאים צעירים יותר ניתן לשקול זאת על פי הכרות ההורים והמלצת הרופא המטפל.
  5. יש להדריך צוותים חינוכיים בגנים ובתי הספר לגבי זהוי סימני התגובה האנפילקטית ושימוש במזרק אדרנלין בשעת חרום.
  6. מעקב רופא מומחה לאלרגיה הכולל התאמת תוכנית פעולה אישית לזמן חרום ותרגול שימוש במזרק דמה.
  7. רצוי להצטייד בצמיד אזהרה רפואי המציין את החומר אליו רגישים.

חשוב לזכור: הקפדה על עקרונות אלה מצילה חיים!

אולי יעניין אותך

2018-08-16T11:32:39+00:00